רקנאטי על התורה, יתרו ל״א

1 ספר הבהיר וכל העם רואים את הקולות וכי נראין קולות אלא רואים את הקולות אותן קולות שאמר דוד קול יי' על המים. קול יי' בכח. ואומר בכח ידי עשיתי ישעיה י יג. ואומר אף ידי יסרה ארץ ישעיה מח יג. קול יי' בהדר. ואומר הוד והדר פעלו. ואומר קול יי' שובר ארזים תהילים כ״ט:ז׳' זו קשת שמשברת עצי ארזים ועצי ברושים. קול יי' חוצב להבות אש. זה שעושה שלום בין האש ובין המים שחוצב האש ומונע אותו מללחוך המים גם מונע המים מלכבותו. קול יי' יחיל מדבר. שנאמר ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם תהלים יח נא יותר מן המדבר. קול יי' יחולל אילות וגו'. דכתיב השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באיילות השדה שה"ש ב ז' הא למדת שבשבע קולות נתנה ובכלם נגלה אדון העולם וראום והיינו דכתיב וכל העם רואים את הקולות עד כאן. והנה הקול הראשון הוא על המים רמז למימי החסד העליונים ולא הוצרך להביא לו ראיה. קול השני קול יי' בכח הביא עליו ראיה אף ידי יסדה ארץ שהיא השמאלית והרמז למדת הגבורה ועל כן אמר אחריו וימיני טפחה שמים. הקול השלישי קול יי' בהדר הביא עליו ראיה הוד והדר פעלו. הקול הרביעי קול יי' שובר ארזים זו קשת רמז בו לצדיק הנקרא כך שנאמר עריה תעור קשתך חבקוק ג ט' הפך הצדיק אבד ישעיה נז א. והבן מה שאמרו רז"ל בפסוק זה. הקול החמישי הוא חוצב להבות אש הוא השלום והאמת שעושה שלום בין האש ובין המים. הקול הששי קול יי' יחיל מדבר הביא עליו ראיה ועושה חסד למשיחו והרמז לנצח שהוא ענף החסד. הקול השביעי קול יי' יחולל אילות והביא עליו באילות השדה כבר ידעת כי האילה רמז לשכינה והבן מלת יחולל. ופירוש בצבאות או באילות השדה כי צבאות אות בצבא שלו והרמז לתפארת ישראל. באילות השדה רמז לשכינה והשדה הוא שדה של תפוחים זהו כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב ירמיה יד ה. והמשל על גלות השכינה וכן אילת השחר תהלים כב א כי אילת היא לשחר כמה דאת אמר יי' בקר תשמע קולי תהלים ה ד'. ובעבור כי ישראל לא השיגו רק באחרונה על כן אמר לפידים ושופר והר עשן והבן זה: